האורות כבו והקהל הגדול שמילא וגדש את האולם בקיבוץ הזורע, התיישב וקולה של חווה אלברשטיין, נישא, חזק וצלול ונפלא: 'טווי את הצמר, טווי את היום, טווי את הסבל והחלום. עוד יום עבר, שוב גווע האור, טווי כי מחר הוא יחזור, הוא יחזור.' יש שירים כאלה אשר מהתו הראשון, מהמילה הראשונה גורמים ללב להיפתח ולהתכווץ בו זמנית, 'טווי את הצמר' הוא אחד מאלה, ובקונטקסט הזה, של הבוקר המיוחד של השקת הספר, הלב התרחב והתכווץ שבעתיים. ביום שישי נערכה בקיבוץ השקת הספר 'השבוי ואשת השבוי' שנכתב על ידי