יעל כרמי16 יונ 20184 דקותברגע הבודד של אחר הצהרייםחיכיתי לשבוע הזה. לשבוע הספר. ברחבת הספרייה בחדרה, עירי, נדלקו אורות ונחשי שולחנות ארוכים ועמוסי ספרים נפרשו. כל הספרים שהיו מסודרים על המדפים בחנות הספרים של ליברמן ובחנות סטימצקי הקטנה שהייתה ממוקמת קצת לפני השוק, יצאו החוצה ונערמו בערימות יפות ומבריקות. היה לי חלום. לעבוד בחנות ספרים. לפתוח בבוקר עם מפתח ששוכפל במיוחד בשבילי את החנות, להיות הראשונה שמריחה את הריח הזה של נייר, דבק וקופסאות קרטון. למצוא כוס קפה שנשכחה ערב קודם על הדלפק. להדליק את האור ולראות אותו נפרס על