על השולחן בחדר העבודה שלי מונחת הערכה גריאטרית שנעשתה השבוע לאבי. אני מתבוננת בה באיבה וגם בפחד. מעבירה אותה מקצה השולחן אל קצהו השני, מנסה להתעלם ממנה, אבל המילים כתובות וחתומות על ידי רופא. סיימתי השבוע את הספר הנהדר 'מאחורי כל זה' של נירית הלבני. נירית היא חברתי. נפגשנו בכנס בו הרציתי על אהבת הקריאה ותאוות הכתיבה, והאהבה והתאווה הזו למילים חיברו בינינו. את ספרה הראשון 'ראי אדמה' קיבלתי ממנה במתנה וקראתי אותו בפעם הראשונה בפליאה ובדמעות ואחר כך פעם שנייה ופעם שלישית וגם כתב