היה ברור שאלך ללמוד ספרות. מה עוד יכולתי ללמוד? אחרי השיעור השני בפיזיקה בתיכון חדרה, אי אז בסוף שנות ה-70, מי סופר, ניגש אלי המורה, גרינברג, ואמר לי: 'אין בשביל מה. חבל על הזמן שלך ושלי'. נו, וכמה שהוא צדק. היום היה מתקבל ללמד באחד מבתי הספר הדמוקרטיים ומאפשר במקום פיזיקה, לשכב על הדשא הגדול ולקרוא את דליה רביקוביץ'. משיעורי המתמטיקה נזרקתי על ידי שוורץ, המורה, כי לא הבנתי את חפיפת המשולשים ועד היום אין לי מושג בחפיפות. חוץ מאשר שקודם שמפו, אחר כך מרכך, מסיכת שיער מדי פעם