אני משם, כתבה לאה גולדברג בשיר המרפרף ופורט על כל החושים.
ואני - מכאן מהירוק, מהרווי, מהעמוק, מהרך, מהיער, חבוקים בעשב.
אני משם. לאה גולדברג אני ירוקה ורוויה כמו שיר שעבר בעשב אני עמוקה ורכה כמו קן ציפור. אני מתמול שלשום, מיער אשר לימדני לנשום מלאות אוהבים חבוקים ישנים בעשב. אני משם - מכפר הרוחות הקטנים, על גבעה אחרונה שם עמדה טחנת הרוח ושמיים תלו על כנפה עננים מהולים בעשן. והלך הרוח ובא הרוח. אני מכפר המקיש בכפות של עץ אני משם.
