• יעל כרמי

בִּמְשִׁיכַת שְׂרוֹךְ אַחַת


בגדים או נעליים שאני לא לובשת או נועלת, כאלה שתלויים בארון כבר יותר משנה וזזים מקולב לקולב אני מוסרת.

אורזת לשקיות גדולות ותוך כדי קיפול וסידור נזכרת איפה קניתי אותם ואיפה לבשתי, ואיך לא אלבש שוב לעולם.

אבל תמיד יש איזה בגד אחד, שמלה אחת, זוג נעליים אחד שלא יכולתי בשום אופן למסור או לזרוק.

לכל הדירות שעברתי עוברות איתי כמה שמלות שקניתי לבנותיי כשהיו קטנות.

אותן לא מסרתי. הן חלק מהזמן העובר.

'אני רוצה שמלה מסתובבת' היו אומרות.

אני שומרת אותן בארגז המצעים, וכך, כשמתחיל החורף, ואנחנו מוציאים ומנערים את שמיכת הפוך הזוגית שלנו, אני מוציאה את השמלה הכחולה עם צווארון המלח שקניתי לבתי הבכורה, ואיך נעלה לכבודה גם נעלי בובה אדומות, ומלטפת אותה בידיי.

היא קטנה ורכה כמו שהיתה בתי, שגדלה ועכשיו לובשת שמלות לאוניברסיטה.

וכשהאביב מגיע, ואת מקומה של שמיכת הפוך תופסת שמיכת המעבר הקלה, אני מלטפת את חליפת הסריג האדומה, חצאית וחולצה אדומות ורקומות, שקניתי באחד השווקים בלונדון לפני הרבה שנים.

צילום: jerry Kiesewetter מתוך www.unsplash.com

יש שירים מלאים בצבעים, תמונות, סיפור, זמן שהיה ועבר.

את השיר הנהדר הזה פרסמה המשוררת הדס גלעד בפייסבוק.

התאהבתי בו מייד, מהקריאה הראשונה ומצאתי את עצמי קוראת אותו בקול רם כאילו אני עומדת עכשיו לפני קהל, כדי לשמוע את המילים, לטעום אותן בפה, לגלגל אותן על הלשון, להסתחרר עם החצאית האדומה.

בכל שיר יש משפט אחד שגורם לסרעפת לעלות ולרדת מהר, כמו בנהיגה ממקום גבוה למקום נמוך והמשפט הזה גרם לי לסחרחורת קטנה וטובה, לאנחה ולעצימת עיניים, כמו במעשה האהבה.

'במשיכת שרוך אחת אפשר היה לשמוט אותה לטובת אהבה'.

צילום: Saksham Gangwar מתוך www.unsplash.com

השיר הזה, המתאים לחילופי עונות השנה, הוא גם בשבילכן.

הלוואי שתקנו לעצמכן חצאית יפה לקיץ או לסתיו כשיגיע.

חצאית מסתובבת, שהיא יפה גם עם סנדלים וגם עם מגפיים, ותזכרו תמיד איפה קניתן אותה ולאן לבשתן אותה.

תשליך - הדס גלעד

הַחֲצָאִית הָאֲדֻמָּה שֶׁקָּנִית בְּגָ'אִיסְלַמֶר הָיְתָה יְקָרָה. הַמּוֹכְרִים בַּקִּיטוֹן הַצָּפוּף וְהַצַּר רָאוּ עָלַיִךְ שֶׁהִתְאַהַבְתְּ בָּהּ. שָׂדֶה פּוֹרֵחַ, הִיא זָהֲרָה אֲפִלּוּ בַּחֹשֶׁךְ. לֹא הָיָה לָהּ רוֹכְסָן אוֹ כַּפְתּוֹר וְהֵם מַהֲרוּ לְהַשְׁחִיל לְרָחְבָּהּ שְׂרוֹךְ לָבָן וְהִבְטִיחוּ שֶׁהִיא מִמֶּשִׁי טָהוֹר וְנִשְׁבְּעוּ שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בַּעֲבוֹדַת יָד כְּדֵי לְהַצְדִּיק אֶת הַמְּחִיר. הִתְלַבַּטְתְּ לְרֶגַע, אֲבָל כְּבָר יָדַעְתְּ שֶׁתִּקְנִי אוֹתָהּ, וּבְלִי לְהִתְמַקֵּחַ, שִׁלַּמְתְּ. חֲצָאִית הַמֶּשִׁי הָאֲדֻמָּה עָמְדָה בְּכָל הַנִּסְיוֹנוֹת: רְכִיבָה עַל גְּמַלִּים, יְשִׁיבָה בְּתַחֲנוֹת נִדָּחוֹת, הֲלִיכוֹת אֲרֻכּוֹת, תְּנָאֵי חוֹל וְיָם. הִיא הָיְתָה כִּלָּה נוֹחָה לְמֶדִיטַצְיָה. אֶפְשָׁר הָיָה לְשַׁלֵּב תַּחְתֶּיהָ רַגְלַיִם בִּישִׁיבָה מִזְרָחִית הִיא הָיְתָה קַלָּה לְהַתָּרָה. בִּמְשִׁיכַת שְׂרוֹךְ אַחַת אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁמֹט אוֹתָהּ לְטוֹבַת אַהֲבָה שָׁנִים לָבַשְׁתְּ אוֹתָהּ כְּשֶׁגּוּפִיָּה צְמוּדָה לְחָזֵךְ וְחֶלְקַת הַבֶּטֶן חֲשׂוּפָה שָׁנִים חָשַׁבְתְּ שֶׁהִיא הַפְּרִיט הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר בַּעֲרֵמַת הַבְּגָדִים גַּם כְּשֶׁבַּמֶּשִׁי נִפְעֲרוּ חֹרִים, גַּם כְּשֶׁמִּדָּה שֶׁל צְנִיעוּת תָּפְסָה אוֹתָךְ לֹא מוּכָנָה הוֹסַפְתְּ סִכַּת בִּטָּחוֹן עַל הַשְּׂרוֹךְ, הֶאֱרַכְתְּ חֻלְצוֹת, וְהִמְשַׁכְתָּ לִדְבֹּק בָּהּ. עַכְשָׁו אַתְּ מְסַדֶּרֶת אֶת בִּגְדֵי הַקַּיִץ עוֹמֶדֶת מוּלָהּ וּמְגַלָּה שֶׁלֹּא לָבַשְׁתְּ אוֹתָהּ לְפָחוֹת שְׁנָתַיִם, וְאֵין לָךְ לֵב לְהַשְׁלִיכָהּ. טְמוּנָה בַּאֲחוֹרֵי הַמַּדָּף וְאַתְּ לְרֶגַע מְחַשֶּׁבֶת וְנִבְהֶלֶת, הִיא נוֹדֶדֶת אִתָּךְ כְּבָר עֶשְׂרִים שָׁנָה.

הַחֲצָאִית הָאֲדֻמָּה הָיְתָה קְנִיָּה טוֹבָה. חֲמֵשׁ מֵאוֹת רוּפִּי בְּקִיטוֹן צַר בְּמִדְבָּר אֵי שָׁם וְאַתְּ מוּל הָאָרוֹן הַיָּשָׁן שֶׁהָיָה פַּעַם שֶׁל סָבִיךְ, כִּמְעַט בַּת אַרְבָּעִים וְאַחַת וְאֵיךְ זֶה שֶׁכָּל הַזְּמַן

שבת נעימה ומלאה באהבה וצבעים,

שלכן, יעל.

הדס גלעד (1975) בעלת תואר ראשון בספרות ובכתיבה יוצרת מאוניברסיטת תל-אביב, פירסמה שירים בכתבי עת שונים, מנחה סדנאות כתיבה, מלווה תהליכי כתיבה ועריכה. מתגוררת בתל אביב.

- - - - - - - - - - - - - - - -

אהבתן את השיר? יש עוד שירים לשבת, במיוחד בשבילכן.

תגובות, שירים שאתן אוהבות ותרצו לשתף- יתקבלו בשמחה ובתודה.

#חצאית #הודו #הדסגלעד #מעשהאהבה

0 צפיות
  • לכידה לוגו סלונה 1
  • Facebook Social Icon
  • instagram-1581266_960_720
טל': 052-3716176

כל הזכויות, על האתר ותכניו שמורות ליעל כרמי 2017 ©