• יעל כרמי

אֲפִלּוּ בַּחֲלוֹם הִתְבַּלְבַּלְתִּי


פעם בשבוע היתה מגיעה אלינו מזל, העוזרת.

עולה במאמץ את שלושת הקומות נטולות המעלית בבנין שלנו ברחוב הגיבורים בחדרה מול מגדל המים, מתיישבת על הפוטל בסלון, מורידה את מטפחת הראש, מנגבת איתה את הזיעה מהמצח והצוואר, וקושרת אותה שוב לראשה.

אמא ואבא היו מכינים את הבית יום קודם. אבא ניקה את המטבח. אמא הברישה את השטיח עם שואב יד גלגלת שלכלך יותר מאשר ניקה.

יחד הרמנו את הכיסאות, החלפנו מצעים, ניקינו בפינות, הדחנו כלים והחלפנו מצעים,

מזל בעצם באה לנוח אצלנו, אכלה ארוחת בוקר שאמא הכינה לה, הביאה לאבא סחוג שהכינה לבד, ודיברה הרבה בטלפון.

לפעמים היא גם ניקתה. מצאנו בלטה רטובה אחת בחדר שינה, ואת בקבוק האקונומיקה פתוח בשירותים, עדות שמזל היתה כאן.

'תפטרי אותה כבר', אמרנו לאמא.

'את מזל'? נדהמה אמא, 'היא משפחה! תתביישו לכם! מי יביא סחוג לאבא'?

התביישנו, תוך כדי שאנחנו מחפשים שורשים בצנעא, והמשכנו להרים כסאות ולנקות פנלים, ואבא המשיך להתענג על הסחוג.

צילום: Luke Marshall - www.unsplsh.com

כבר שנים אני רוצה עוזרת. מתה להגיע לבית מסודר ונקי.

כזה שמנקים בו את הכתמים עם אקונומיקה ולא עם מגבונים לחים.

כשהגיעה סמר, בג'ינס קרעים עדכני, וכוס קפה טו גו מארומה, התגעגעתי למזל עם המטפחת, הסחוג, והסל מהשוק שתמיד היו בו שום וכוסברה.

מה עובר בראשן של עוזרות כשהן נכנסות לבתים של אחרים?

מה הן חושבות על הבלגן, על הכלים בכיור, על שולחן פינת האוכל הישן, על כל כדורי החמוציות, הפרוביוטיקה, האבץ, גיל המעבר נגד הכולסטרול והציפרלקסים.

מה הן מספרות אחר כך לחברותיהן?

'אצלי היא לוקחת ציפרלקס 10 מ"ג, ולפעמים רמוטיב'.

'אה, שלי לוקחת רסיטל'.

'יש לה פצירה בכל מקום בבית והמון ספרים'.

'ספרים זה אבק'.

' הם צריכים דחוף שיפוץ במקלחת'.

סמר הסתפקה בביקור אחד אצלנו, כנראה שלא עברנו את וועדת הקבלה שלה, וגם גמרה לנו את כל הפררו רושה. מצאתי עטיפות ריקות על השולחן במרפסת.

יש הרבה דברים שלא אדע לעולם: לנקות כמו שצריך או לעשות חשבונות, אבל להתבלבל במספרים תמיד ידעתי.

אני לא יודעת לחשב כמה זה מאה ותשע עשרה כפול שלוש בלי מחשבון.

וכמו בשיר של שז, יש ימים בהם אני רוצה משרד, משכורת פנסיה וקרן השתלמות.

הם עוברים הימים האלה בעזרתם של ספר שירה, סיפור חדש שנכתב, הרצאה ואז אני מאושרת בחלקי.

שבת טובה ומלאה בחלומות,

שלכן, יעל

בחלומי הייתי רואה חשבון - שז

בַּחֲלוֹמִי הָיִיתִי רוֹאָה חֶשְׁבּוֹן וְסָפַרְתִּי בִּשְׁבִיל אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. הָיְתָה לִי עוֹזֶרֶת בַּיִת שֶׁנִּקְּתָה לִי אֶת הָאֲרוֹנוֹת וְאִוְרְרָה אֶת הַבְּגָדִים הָעֲבֵשִׁים.

הָיָה לִי מִטְבָּח מַלְבְּנֵי וְצַר שְׂרִידֵי חֲבִיתָה בְּמַחֲבַת וְסָלַט יְרָקוֹת טוֹבֵל בְּשֶׁמֶן. וּבְמִשְׂרָד מְמֻזָּג רָכוּן אֶל הַמַּחְשֵׁב עָשִׂיתִי חֶשְׁבּוֹנוֹת עַד שֶׁכָּאֲבוּ עֵינַי וְגַבִּי חָרַק. בַּלַּיְלָה הָלַכְתִּי לִרְאוֹת הַצָּגַת תֵּאַטְרוֹן בִּשְׁבִיל קְצָת תַּרְבּוּת וּבַבֹּקֶר הִמְשַׁכְתִּי לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹנוֹת וְכָל הַזְּמַן חָשַׁבְתִּי עֲלֵיהֶם עַל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת כְּלוֹמַר לְדֻגְמָא חָשַׁבְתִּי מֵאָה וּתְשַׁע עֶשְׂרֵה כָּפוּל שָׁלוֹשׁ נוֹתֵן... כַּמָּה? אֲפִלּוּ בַּחֲלוֹם הִתְבַּלְבַּלְתִּי.

קַמְתִּי בַּבֹּקֶר וְלֹא הָיְתָה לִי עוֹזֶרֶת בַּיִת וְנִקִּיתִי אֶת בֵּיתִי וְלֹא הָיוּ לִי שְׂרִידֵי חֲבִיתָה בַּמַּחֲבַת וְלֹא סָלַט יְרָקוֹת שַׁמְנוּנִי, לֹא עָשִׂיתִי חֶשְׁבּוֹנוֹת וּבַלַּיְלָה לֹא הָיָה לִי כֶּסֶף לָלֶכֶת לְהַצָּגַת תֵּאַטְרוֹן וּלְרֶגַע רַק לִשְׁנִיָּה אַחַת שָׂמַחְתִּי בְּחֶלְקִי.

שז ("שם זמני") הוא שמה הבדוי של המשוררת, סופרת, ומנחת סדנאות הכתיבה (שירה ופרוזה) אפרת ירושלמי, ילידת 1959, סופרת ומשוררת.

אהבתן את השיר? יש עוד שירים לשבת, במיוחד בשבילכן.

תגובות, שירים שאתן אוהבות ותרצו לשתף- יתקבלו בשמחה ובתודה.

#שז #רואהחשבון #עוזרבית #סלטירקות #תיאטרון

143 צפיות
  • לכידה לוגו סלונה 1
  • Facebook Social Icon
  • instagram-1581266_960_720
טל': 052-3716176

כל הזכויות, על האתר ותכניו שמורות ליעל כרמי 2017 ©