יעל כרמי4 אוג 20195 דקותטווי את הצמר- על הספר 'השבוי ואשת השבוי'האורות כבו והקהל הגדול שמילא וגדש את האולם בקיבוץ הזורע, התיישב וקולה של חווה אלברשטיין, נישא, חזק וצלול ונפלא: 'טווי את הצמר, טווי את הי...
יעל כרמי1 מרץ 20193 דקותהדרך נפקחת לרוחב – על 'מאחורי כל זה' מאת נירית הלבניעל השולחן בחדר העבודה שלי מונחת הערכה גריאטרית שנעשתה השבוע לאבי. אני מתבוננת בה באיבה וגם בפחד. מעבירה אותה מקצה השולחן אל קצהו השני, מנ...
יעל כרמי2 דצמ 20183 דקותהָלוֹךְ וָשוֹב אֶל יַלְדוּתִי'בכל בוקר, ב- 07:30, אני מתחיל את יום עבודתי' אומר לנו גיל פנטו, ומחווה בידיו על רחבת הרוכלים של שוק הפשפשים ביפו. על המוזיאון הנוסטלגי ו...
יעל כרמי2 נוב 20184 דקותלָמַדְתִּי לִהְיוֹת לְבִיאָההיה ברור שאלך ללמוד ספרות. מה עוד יכולתי ללמוד? אחרי השיעור השני בפיזיקה בתיכון חדרה, אי אז בסוף שנות ה-70, מי סופר, ניגש אלי המורה, גר...
יעל כרמי5 אוק 20185 דקותהַלַּיְלָה, הַבַּיִת נוֹדֵדבקומה התחתונה בבניין בו גרנו, גרו השכנים הרומנים. 'רומנישטע' הייתה אמא שלי אומרת. אי אז בשנות ה- 70, כך כינו אנשים. הפרסי מהשוק, הגרוזיני...
יעל כרמי28 יול 20183 דקותלְהוֹדוֹת עַל הַחֵירוּת בְּתוֹךְ הַבְּיַחַד'איפה מצאת את הע. הזה שלך שאת מדברת עליו כל הזמן?' שואלת אותי אחת המשתתפות בסדנה שלי 'בלוג משלך', 'גם אני רוצה כזה'. כל החדר צוחק, וכולן...
יעל כרמי16 יונ 20184 דקותברגע הבודד של אחר הצהרייםחיכיתי לשבוע הזה. לשבוע הספר. ברחבת הספרייה בחדרה, עירי, נדלקו אורות ונחשי שולחנות ארוכים ועמוסי ספרים נפרשו. כל הספרים שהיו מסודרים על...
יעל כרמי12 מאי 20184 דקותחיבוק בין ארבע לשבעבארבע אחר הצהריים, היו נפתחות דלתות בתי הילדים בכל הקיבוצים, בכל הארץ, והילדים פרצו מהן ורצו לחדר ההורים. השבילים התמלאו בילדים רצים וגם ...
יעל כרמי28 אפר 20183 דקותאֲנִי לֹא חָרוּצָה וְאַתָּה לֹא נָקִיצריך לנקות. אני מסתכלת במשטמה על תלתל אבק מסתחרר מתחת לאחד הכיסאות בפינת האוכל. על הספה בסלון זרוקה שמיכה לא מקופלת שמישהו התכסה בה אתמול...
יעל כרמי12 אפר 20183 דקותשיינה שיינדל שליאת השירים אהבתי. מהצפירה, תוכניות הטלוויזיה, השלדים בכותונות הפסים שהיו מופיעים בחלומות הלילה שלי- פחדתי. אבל את השירים אהבתי. השירים העב...
יעל כרמי24 מרץ 20184 דקותמסביב לעונות השנהגדלתי בעיר. כשהייתי ילדה בשיכון רמב"ם בחדרה, הנוף שנשקף מהמרפסת הקטנה היה הדשא הגדול שחיבר בין הבניינים, והלאה משם, היו הפרדסים שמילאו את...
יעל כרמי10 מרץ 20183 דקותמַחְסָן של כֵּלִיםנגיד שצריך היה לברוח. שהיתה מתרגשת סכנה. מלחמה. אש. נגיד שהיו נותנים לנו 10 דקות לארוז מהר רק את הדברים החשובים ביותר וללכת. לרוץ. ומאחור...
יעל כרמי24 פבר 20183 דקותנַנִּיחַ כִּי פָּגַשתְּ בְּאִישׁ אַחֵרבכל שבוע נאספים 8 נשים וגבר אחד בספרייה בנהלל ומאירים זיכרונות בסיפורים קטנים. 'מאירים זיכרונות' כך קראתי לסדנה שלי שנולדה בעקבות 3 מפגשי...
יעל כרמי10 פבר 20183 דקותאֲנִי עָפָה כְּמוֹ שצָּרִיךְ'זה חלום חיי' היתה אמא שלי אומרת ועוצמת את עיניה. חלומות חייה היו החל מלאכול שוב ספגטי בגבינה וסוכר כמו שאכלה כשהיתה ילדה, לשיר עם שושנה ...
יעל כרמי31 ינו 20182 דקותשלומי כשלום עמי- חיים גורי ז"ל'שיר הרעות' מושר עכשיו ברדיו ועוד יושר היום. השיר הזה של המשורר והאיש הנפלא חיים גורי שהלך הלילה לעולמו, הוא תמציתו ובמובן מסויים ומלא בג...
יעל כרמי27 ינו 20183 דקותלְהַעֲבִיר אוֹתִי עוֹד סַףבכל חודש היתה אמא שלי מזמינה רופא הביתה. הרופא היה מגיע עם תיק הרופאים שלו, נכנס לחדר נעוריי הקטן, שם יד חמה ומנחמת על הבטן הכואבת, לפעמי...
יעל כרמי20 ינו 20183 דקותבִּתְשוּקָה לַעֲשוֹת כְּבִיסָה'תפתח לי את הדלת, הידיים שלי מלאות כביסה', אני אומרת לאיש שלי. ערב שבת. כבר סיימנו לאכול בחדר האוכל. כבר חיטטנו בארונות למצוא 'משהו', מסת...
יעל כרמי13 ינו 20183 דקותכּוֹס של יַיִן לְיַד כּוֹס הַקָּקָאוֹכשפתחתי את דלת המקפיא ראיתי נטיפים קטנים של קרח שהצטברו. 'מי שכח לסגור את הדלת? שאגתי לחלל הבית ואיש לא ענה. זה קורה לא מעט שאני חוקרת וש...
יעל כרמי6 ינו 20183 דקותהַדְּבָרִים שאֵינֶנּוּ אוֹמְרִיםיש רגעים בהם הנסיעה במכונית, כשאנחנו נוסעים לראות מפלים זורמים בגשם, פריחות בעמק, וסתם לסרט בערב שבת, הרגע בו הנוף חולף בחוץ, הישיבה זה ל...
יעל כרמי30 דצמ 20173 דקותלִפְנַי הַכָּאן הַגָּדוֹלהאם גם אתם צורפתם לאחת מקבוצות הזיכרונות הרבות שקמו בפייסבוק? לפני כמה שנים הוזמנתי למסיבת מחזור של בית הספר היסודי 'אחד העם' בחדרה ולא ...