• לכידה לוגו סלונה 1
  • Facebook Social Icon
  • instagram-1581266_960_720
טל': 052-3716176

כל הזכויות, על האתר ותכניו שמורות ליעל כרמי 2017 © 

שיר לשבת

אנחנו ארבע חברות. תמר, שירלי, רונה ואני.

פרלמנט קטן ונשי.

לשירלי ולי יש תמונה משותפת מיום הולדת 3 בגן עבריה בחדרה,
את תמר הכרתי כשהיינו בנות 14 בתיכון חדרה ורונה באה איתן כנדוניה.

מזה כמה שנים אני שולחת להן בכל יום שישי 'שיר לשבת לחברותיי',
מספרת להן על השבוע שלי, הן עונות לי וכך נוצר דיאלוג סביב השיר.

הנה אוסף שירים ומחשבות. פכים קטנים של יום חולין.

אהבתן? שתפו ואשמח אם תשלחו לי שירים שאתן אוהבות במיוחד. 

August 4, 2019

האורות כבו והקהל הגדול שמילא וגדש את האולם בקיבוץ הזורע, התיישב וקולה של חווה אלברשטיין, נישא, חזק וצלול ונפלא:

'טווי את הצמר, טווי את היום, 
טווי את הסבל והחלום.
עוד יום עבר, שוב גווע האור,
טווי כי מחר הוא יחזור,
הוא יחזו...

March 1, 2019

על השולחן בחדר העבודה שלי מונחת הערכה גריאטרית שנעשתה השבוע לאבי.

אני מתבוננת בה באיבה וגם בפחד.

מעבירה אותה מקצה השולחן אל קצהו השני, מנסה להתעלם ממנה, אבל המילים כתובות וחתומות על ידי רופא.

סיימתי השבוע את הספר הנהדר 'מאחו...

December 2, 2018

'בכל בוקר, ב- 07:30, אני מתחיל את יום עבודתי' אומר לנו גיל פנטו, ומחווה בידיו על רחבת הרוכלים של שוק הפשפשים ביפו.

על המוזיאון הנוסטלגי ועל גיל שמעתי כבר מזמן, ורשמתי לעצמי שאני חייבת להגיע אליו.

רחבת הרוכלים ביפו שוקקת חי...

November 2, 2018

היה ברור שאלך ללמוד ספרות.
מה עוד יכולתי ללמוד?
אחרי השיעור השני בפיזיקה בתיכון חדרה, אי אז בסוף שנות ה-70, מי סופר, ניגש אלי המורה, גרינברג, ואמר לי: 'אין בשביל מה. חבל על הזמן שלך ושלי'.

נו, וכמה שהוא צדק. היום היה מתקב...

October 5, 2018

בקומה התחתונה בבניין בו גרנו, גרו השכנים הרומנים. 

'רומנישטע' הייתה אמא שלי אומרת. 

אי אז בשנות ה- 70, כך כינו אנשים.

הפרסי מהשוק, הגרוזיני והתימנייה הנחמדה. 

'אמא', הייתי אומרת לה בחלחלה, 'לא מכנים ככה אנשים, יש להם שמות'. 

'...

July 28, 2018

'איפה מצאת את הע. הזה שלך שאת מדברת עליו כל הזמן?' שואלת אותי אחת המשתתפות בסדנה שלי 'בלוג משלך',  'גם אני רוצה כזה'.

כל החדר צוחק, וכולן נשענות קדימה כדי לשמוע באמת איפה.

'באינטרנט', אני עונה, 'באתר הכרויות' ומוסיפה 'כזה י...

June 16, 2018

חיכיתי לשבוע הזה. לשבוע הספר.

ברחבת הספרייה בחדרה, עירי,  נדלקו אורות ונחשי שולחנות ארוכים ועמוסי ספרים נפרשו. 
כל הספרים שהיו מסודרים על המדפים בחנות הספרים של ליברמן ובחנות סטימצקי הקטנה שהייתה ממוקמת קצת לפני...

May 12, 2018

בארבע אחר הצהריים, היו נפתחות דלתות בתי הילדים בכל הקיבוצים, בכל הארץ, והילדים פרצו מהן ורצו לחדר ההורים. 

השבילים התמלאו בילדים רצים וגם כאלה שרכבו על כתפי הוריהם- לחדר. 

בית הילדים נקרא 'הבית'. 

בית ההורים נקרא 'החדר' ושם...

April 28, 2018

צריך לנקות.

אני מסתכלת במשטמה על תלתל אבק מסתחרר מתחת לאחד הכיסאות בפינת האוכל. 

על הספה בסלון זרוקה שמיכה לא מקופלת שמישהו התכסה בה אתמול, מקל ארטיק מיותם על השולחן, עדות למשחק כדורגל שהסתיים מאוחר. 

צריך לנקות, וגם ל...

April 12, 2018

את השירים אהבתי.

מהצפירה, תוכניות הטלוויזיה, השלדים בכותונות הפסים שהיו מופיעים בחלומות הלילה שלי- פחדתי. 

אבל את השירים אהבתי. 

 השירים העבריים האלה שנוגנו ביום הזה והמשיכו גם בשבוע שלאחר מכן ביום הזיכרון לחללי צה"ל. 

...

Please reload

         הדבר העיקרי, אולי החשוב ביותר, שלקחתי ממך הוא התשוקה לכתיבה, לשיתוף ולאמונה המשכנעת שכל אחת יכולה.
 אותי שכנעת | דנה תירוש

יעל כרמי - מרצה ומנחת סדנאות בנושאי כתיבה אישית, כתיבה ברשת, יצירת בלוג, סיפורים ממגירת הזיכרונות ותוכן אישי שיווקי באמצעות סיפור: סיפור אישי- סיפור עסקי.

 יועצת ומלווה תהליכי כתיבה. בלוגרית וותיקה ואוהבת מילים. 

שמרי על קשר:

קטגוריות:

Please reload

תמצאי אותי גם ב:

  • Grey Facebook Icon
  • saloona
  • Grey Instagram Icon

פוסטים אחרונים:

Please reload

מסע בזמן