top of page
  • תמונת הסופר/תיעל כרמי

אֲנִי רוֹצֶה לָמוּת לְפָנַיִךְ


אֲנִי רוֹצֶה לָמוּת לְפָנַיִךְ.

הַאִם אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁמִּי מֵאִתָּנוּ אֲשֶׁר יֵלֵךְ לְעוֹלָמוֹ אַחֲרוֹן

יִמְצָא אֶת זֶה שֶׁהָלַךְ לְפָנָיו?

אֵינֶנִּי חוֹשֵׁב כָּךְ.

מוּטָב שֶׁאוֹתִי תִּשְׂרְפִי,

הָנִיחִי אוֹתִי עַל הָאָח בְּחַדְרֵךְ בְּתוֹךְ צִנְצֶנֶת.

שֶׁתְּהֵא הָצִנְצֶנֶת מִזְכוּכִית,זְכוּכִית לְבָנָה, שֶׁקֻּפָה

בִּכְדֵי שֶׁתּוּכְלִי לִרְאוֹתִּי בְּתוֹכָהּ...אַתְּ תִּרְאִי מַה שֶּׁהִקְרַבְתִּי:

אֲנִי אֲוַתֵּר עַל הֱיוֹתִי חֵלֶק מֵהָעוֹלָם הַזֶּה,

אֲנִי אֲוַתֵּר עַל אֶפְשָׁרוּתִי לִהְיוֹת פֶּרַח,

כְּדֵי שֶׁאוּכַל לִהְיוֹת אִתְּךָ.

אֲנִי אֶהֱפֹךְ לְאֵפֶר וְאָבָק,כְּדֵי לִהְיוֹת אִתְּךָ.

אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁגַּם אַתְּ תָּמוּתִי,

אַתְּ תָּבוֹאִי לַצִּנְצֶנֶת שֶׁלִּי.

נִחְיֶּה שָׁם בְּיַחַד,הָאֵפֶר שֶׁלְּךָ בְּתוֹךְ הָאֵפֶר שֶׁלִּי,

עַד אָשֶׁר כַּלָּה רַשְׁלָנִית

אוֹ נֶכֶד בּוֹגְדָנִייַ

שְׁלִיכוּנוּ מִשָּׁם...אֲבָל עַד לָעֵת הַהִיא,

כָּל כָּךְ נִתְעַרְבֵּב

אַחַת עִם הַשֵּׁנִי

עַד כִּי גַּם בַּדֹמֶן אֵילָיו יַשְׁלִיכוּנוּ,חְלְקִיקִינוּ יִפְלוּ זֶה לְצַד זֶה.

יַחַד נִצְלֹל אֶל תּוֹךְ הָאֲדָמָה.

וְיוֹם אֶחָד, אִם פֶּרַח בַּריָזִין עַצְמוֹ בְּחֶלְקַת הָאֲדָמָה אֵלֶיהָ הֻשְׁלַכְנוּ,

בָּרוּר לַחֲלוּטִין שֶׁגִּבְעוֹלוֹ יַצְמִיחַ שְׁנֵי פְּרָחִים,אֶחָד אָתּ,

אֶחָד אֲנִי.אֲנִילֹא חוֹשֵׁב עַל הַמָּוֶת, עֲדַיִן.

אָבִיא לְעוֹלָם יֶלֶד.

חַיִּים הַמִּתְפָּרְצִים מִמְנִי.דָּמִי רוֹתֵחַ.

אֲנִי אֶחְיֶה, לְאֹרֶךְ זְמַן,הַרְבֵּה זְמַן,

אֲבָל אִתַּךְ.הַמָּוֶת לֹא מַפְחִיד אוֹתִי,

אֲבָל אֲנִי מוֹצֵא שֶׁהַדֶּרֶךְ בָּהּ אָנוּ קוֹבְרִים אֶת מְתֵינוּ,אֵינָהּ חֲבִיבָה עָלַי.

אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה יִשְׁתַּפֵּר עַד שֶׁאָמּוּת.

הַאִם יֵשׁ תִּקְוָה שֶׁאֶשְׁתַּחְרֵר מֵהַכֶּלֶא בְּיָמִים אֵלּוּ?

קוֹל בְּתוֹכִי אוֹמֵר:

אוּלַי.

ברכיות מוזהבות בבריכות העמק

*צילום - עודד כהן

נאזים היקמט- משורר טורקי. היקמט נחשב לאחד המשוררים המודרניים הראשונים של טורקיה. אהבתו העמוקה לארצו ועושר לשונו הקנו לו מקום של כבוד בקרב האמנים, האינטלקטואלים ושוחרי חופש הביטוי בטורקיה. טורקיה שללה מהיקמט את אזרחותו בשנת 1951 בעיצומה של המלחמה הקרה בגלל השקפותיו הקומוניסטיות, כינתה אותו בוגד וכלאה אותו ליותר מעשר שנים. היקמט מת בגלות במוסקבה ב-1963, אך יצירתו ממשיכה להשפיע השפעה עצומה על התרבות הטורקית.

156 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page