top of page
  • תמונת הסופר/תיעל כרמי

מְּנַהֵל הַבַּנְק אוֹהֵב סִפְרוּת


הי יקירותיי,

עמדנו עכשיו על אחד הדשאים הגדולים וחיכינו לנקר שיביא מזון לזוגתו הנקרית.

אישי כיוון את עדשת המצלמה ותפס את הרגע.

'תראי', נקש הנקר במקור על פתח הקן, 'הבאתי לך פרפר'.

מזג אוויר נפלא בחוץ. בצל אפילו צריך משהו על הכתפיים, הלוואי שאפשר היה לשמר את מזג האוויר הזה לכל השנה.

ערימות חציר גבוהות כבר מוכנות למסיבת שבועות, המקרר מלא בגבינות כהכנה למאפים ועוגות.

ושוב מצאתי השבוע את עצמי בבנק מנסה לבדוק איך מותחים הלוואה, פורשים אותה, מוסיפים לה או לא.

מסתבר שאפילו סגנית המנהל במחלקה לעסקים קטנים, חולמת על פרישה וקריירה חדשה כמאמנת עסקית.

השיר הנהדר הזה הזכיר לי את הפואמה 'יולדות' של איריס אליה כהן, שהספר שלה 'פלא' יצא השבוע והבאתי לרופא הנשים המקסים שלי, ד"ר פז מורן.

ואם יש רופא נשים קורא שירה, ומנהל בנק אוהב ספרות- בסוף יהיה בסדר.

נשיקות ושבת נהדרת,

יעל

קיבוץ נדבות

עינה ארדל

אֶת עָנְיָהּ שֶׁל אִמִּי לֹא אוּכַל לִזְכֹּר, רַק אֶת טַעַם הַהוּמוֹר הַגַּס שֶׁל מְנַחֵם מֵהַמַּכֹּלֶת בְּדֶרֶךְ-בֵּית-לֶחֶם כַּאֲשֶׁר רָשַׁם אֶת הַחוֹבוֹת שֶׁלָּהּ אֶצְלוֹ בַּמַּחְבֶּרֶת

מַשֶּׁהוּ מֵעָנְיָהּ נִשְׁמַר גַּם בִּימֵי נִשּׂוּאֶיהָ הַשְּׁנִיִּים, כַּאֲשֶׁר לָקְחָה מִבַּעְלָהּ כֶּסֶף כְּדֵי לִקְנוֹת בִּשְׁבִילֵנוּ בְּגָדִים

פִּטְרוּ אוֹתָהּ מִמִּשְׂרָתָה בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה, וְלָקְחוּ אוֹתָהּ בְּתוֹר שְׂכִירָה חָסַרְתָּ זְכֻיּוֹת כְּדֵי לְלַמֵּד אֶת אוֹתוֹ קוּרְס בְּדִיּוּק.

הִיא הִתְעַקְּשָׁה: אַתְּ צְרִיכָה שֶׁיִּהְיֶה לָךְ רִשְׁיוֹן נְהִיגָה. אִשָּׁה תָּמִיד צְרִיכָה לִבְרֹחַ מֵאֵיזֶשֶׁהוּ מָקוֹם.

וְכָךְ, עַל אַף הַפָּחַד שֶׁלּא אַצְלִיחַ לִנְסֹעַ אֶת הַכְּבִישׁ לְכָל אָרְכּוֹ שֶׁאֶתָּקֵל בְּמַרְאוֹת הַמְּכוֹנִיּוֹת הַחוֹנוֹת, שֶׁלּא אַבְחִין בְּתַמְרוּרֵי זְכוּת הַקְּדִימָה אַחֲרֵי אַרְבַּע שָׁנִים שֶׁל שִׁעוּרֵי נְהִיגָה קִבַּלְתִּי רִשְׁיוֹן.

הַיּוֹם אֲנִי רֹאשׁ וַעַד הַבַּיִת בַּבִּנְיָן חַיֶּבֶת לְוַעַד הַבַּיִת חָמֵשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים שֶׁלּא אוּכַל לְחַלֵּץ מִשּׁוּם מָקוֹם

אֲבָל אֲנִי מַשְׁקָה אֶת הָעֲצִיצִים שֶׁבַּגִּנָּה וּמִתְנַחֶמֶת בְּכָךְ שֶׁבָּרְגָעִים הָאֵלֶּה, הַכֶּסֶף לֹא חָשׁוּב וּבְּכָךְ שֶׁמְּנַהֵל הַבַּנְק, גַּם הוּא אוֹהֵב סִפְרוּת

כָּךְ יִתֵּן לִי לִחְיוֹת אֶת חַיַּי לְפָחוֹת לִזְמַן-מַה

מתוך 'מלכה עירומה', הוצאת הקיבוץ המאוחד

עינה ארדל נולדה בדנמרק, גדלה בירושלים, משוררת ישראלית, מפרסמת מאז 1990 בכתבי עת ספרותיים וספרי שירה. - מתוך ויקיפדיה.

151 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page