בתוך הקרוסלה הגדולה של הפייסבוק, בקרקס הצבעוני רב הפנים והשמות, מתרחש לעיתים נס.
מילים קמות לתחייה ונוגעות בנימי הנימים של הלב,
בתוכי התוכים של הגוף,
מרפרפות על מקומות גלויים, ומעירות מקומות חבויים,
מלטפות. יוצקות דבש וסילאן,
מפזרות תבלינים עזי צבעים, וכותבות שיר.
אני זוכרת שקראתי את השיר 'סימניה' לראשונה על הקיר של איריס אליה כהן בפייסבוק ומייד התאהבתי בו וגם באיריס וישר שלחתי אותו לחברותיי, תמר, שירלי ורונה כשיר לשבת.
איריס, כמו מאיה טבת דיין, חלי ראובן ועוד רבות וטובות הן משוררות המפרסמות את שיריהן ואהבותיהן בפייסבוק בנוסף לספרים, ובעצם מציעות לנו סוג אחר, נוסף של קריאה.
עכשווי מאד, מהיר, מודרני (אם עוד אומרים את המילה הזו ומי שמשתמש בה מסגיר את גילו) ומשתף את הקהל ביצירה עוד קודם שירדה לדפוס.
דווקא במקום הגלוי והחשוף ביותר, בארץ הפייסבוק, מפורסמים לעיתים הדברים האינטימיים ביותר, השירים היפים ביותר ונוגעים בכל כך הרבה אנשים.
ואז, באחת השבתות בבוקר, פרסמה איריס שהיא פותחת את ביתה ומזמינה את כל מי שרכשה את הספר, לבוא ולקבל אותו ממנה באופן אישי.
נכנסתי לאוטו ונסעתי אליה לקריית עמל הסמוכה לטבעון, קרוב אלי.
אל הבית נכנסו באותו בוקר הרבה נשים נרגשות, שקיבלו מידיה של איריס את הספר וחיבקו אותו אל ליבן.
את התמונה הזו צילמתי במרפסת של איריס, ואפשר לראות את קצה העוגה שאפתה והגישה לכל מי שהגיע.
יש לי שני עותקים של הספר 'שחרחורת' אחד בספריה ואחד מעל המיטה.
זה ספר שראוי לו להיות מעל מיטת אהבה, כי השירים, הם שירי אהבה.
אהבה להורים, לילדים, לבן זוג.
יש בהם תאווה כבושה ומתפרצת.
מילים כמו: כרוכה, עריה שגורמים לפרפרים בשולי הבטן לרפרף בכנפיהם.
צילום: עודד כהן
בשיר מתוארת אהבה בוגרת ויש בו גם רמז לאהבות קודמות, כי באנו עשויים לאהבות שלנו, למודי אכזבות ותקוות.
באנו עם משאלת לב שתצליח האהבה.
שניתן בה סימנים.
שנניח ראש אחד על חזה השני ונקשיב לדופק ולמילים גם בעוד שלושים שנה.
אני מאחלת לכן שבת מלאה בסימני אהבה.
שלכן, יעל
סִימָנִיָּה
אַחֲרֵי שֶׁנִּתְעַלֵּס תִּקְרָא לִי שִׁיר,
אֶפְשָׁר סִפּוּר. אַנִּיחַ אֵת
רָאשִׁי עָלֶיךָ, עַל עֵירֹם חַזְךָ כְּשֶׁאֶהְיֶה
כְּרוּכָה רַכָּה, עֶרְיָה בֵּין הַזְּרוֹעוֹת
מִלִּים תָּמִיד הָיוּ לִי נְשִׁימוֹת
וְדֹפֶק, הֵד גַּלֵי הַלֵּב בִּתְעָלוֹת הַשֶׁמַע
הָיֹה הָיְתָה אִשָּׁה אַחַת.
הָיֹה הָיָה לָךְ פַּעַם
גֶּבֶר שֶׁאָהַבְתְּ
ורוּחַ דק דחוק בֵּינוֹת
דַּפֵּי הַגּוּף
נַפְשִׁי בְּךָ כְּמוֹ סִימָנִיָּה
גַּם אִם אֶפְתַּח אוֹתְךָ
בְּעוֹד שְׁלֹשִׁים שָׁנָה אֵדַע
אֵיפֹה הָיִיתִי
איריס אליה כהן (נולדה ב-1969) היא סופרת, משוררת ואמנית ישראלית, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה, לסופרים ולמשוררים, לשנת 2015.
אהבתן את השיר? יש עוד שירים לשבת, במיוחד בשבילכן.
תגובות, שירים שאתן אוהבות ותרצו לשתף- יתקבלו בשמחה ובתודה.