'איך היא מצליחה ללכת על העקבים האלה?'
אני יושבת עם חברתי בבית קפה ואשה גבוהה, בשמלת מעטפה שחורה מאד וקצרה מאד, עוברת ליד השולחן שלנו, מטופפת על עקבי סטילטו בגובה של 15 ס"מ לפחות.
אני מתה על נעליים.
גם על סנדלים.
גם על מגפיים.
כשביקשו ממני לא מזמן לכתוב על עצמי ואילו דברים אני אוהבת, כתבתי בנוסף לכל מיני תכונות שאני לא יכולה לעמוד בפני עוד זוג מגפיים או סנדלים בסוף עונה.
מה יש בהן במנעלים האלו שכל כך הרבה נשים לא יכולות לעמוד בפניהן?
בצבע, בצורה, בעקבים הגבוהים או הקטנים, בחרטום המחודד או המרובע, בשרוכים ובסרטים.
לפני הרבה שנים עבדתי כסוכנת נסיעות במשרד בעיר התחתית בחיפה.
במרחק שני רחובות היתה החנות הקטנה של ג'ו.
בחנות עמדו ארגזים על ארגזים של נעליים, סנדלים ומגפיים.
אלה היו ימים בהם משרדי הנסיעות גדשו את רחובותיה של העיר התחתית בנוסף לדוכנים של בגדים, בשמים וקלטות וידאו.
'הגיעה סחורה חדשה לג'ו' היתה פושטת שמועה ובצהריים, במקום הפסקת אוכל, היינו הולכות בזוגות או בשלשות לחנות הדחוסה.
בנות מחברות תעופה נפגשו עם בנות ממשרדי נסיעות.
בנות שעבדו במשרדים השונים נפגשו עם עורכות דין בדרך אל האושר- עוד זוג נעליים.
Jeshoots.com www.unsplash.com
כמתנת בת מצווה, נסעתי עם המתבגרת שלי לפני 6 שנים לפריז.
חרשנו את העיר עד שנפלנו מהרגליים.
כבר היינו קרובות למלון בגדה השמאלית, גוררות את רגלינו הדואבות, ובחלון ראווה של אחת החנויות, נחו להן הנעליים השחורות שרציתי ולא מצאתי כמותן.
נעלי ג'ז שחורות ומבריקות. והכי חשוב- בעלות עקב קטן.
העייפות, כאבי הרגליים, החשק למקלחת, הכל עבר כשנכנסנו לחנות ויצאנו ממנה אחרי שעה עם נעליים, לפחות זוג אחד ותיק צבעוני, פריזאי.
יש נשים שנולדו לצעוד על עקבים.
הן לא אני.
לי נוח בנעליים שטוחות או על עקב קטן.
כשראיתי לפני שנים לראשונה את הסרט 'השטן לובשת פראדה', יצאתי מהסרט, נכנסתי לחנות הנעליים ממול, וביקשתי למדוד נעליים עם עקבים דקים ומחודדים.
שתי מוכרות עזרו לי לקום.
אחת תמכה בי כשהתחלתי ללכת,
ועל האחרת נפלתי אחרי שני צעדים.
'אין כבר מקום על הריצפה' נאנח בן זוגי. הוא צודק.
רצפת חדר השינה מרופדת בשלל נעליים וכשאני מחליטה לעשות סדר ולהכניס אותן לארון, אני מתגעגעת אליהן.
מה שהוא לא מבין ולא יבין כנראה לעולם הוא שאנחנו יודעות שתמיד יש מקום לעוד זוג נעליים אחד.
Robert Metz www.unsplash.com
הנשיות שלנו באה לידי ביטוי בכל כך הרבה מובנים.
במקצב ובקימורים.
במראה החיצוני ובמסתורין הפנימי.
באהבה, ברוך ובעוצמה.
אנחנו נשים ואמהות.
אנחנו אחיות וסבתות.
אנחנו עצמאיות ובעלות חזון.
אנחנו מג'נגלות ומלהטטות.
אנחנו נשים פנומנליות.
שבת נעימה ומלאה במלבושים ומנעלים,
שלכן, יעל
אשה פנומנלית- מאיה אנג'לו
תרגום: מכבית מלכין, יואב ורדי
מאיה אנג'לו 1928-2014 הייתה משוררת וסופרת אפרו אמריקאית, שחקנית, פילוסופית וכותבת ביוגרפיות, ואחת הדמויות החשובות בתנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית. אנג'לו התפרסמה בסדרה של שש אוטוביוגרפיות שפרסמה החל משנת 1969, שהראשונה שבהן מספרת את סיפור חייה עד גיל 16.
עוד פרטים על חייה המרתקים, על הטראומה הגדולה שעברה כשהיתה ילדה כאן בלינק על הסודות והסיפורים מאחורי השירים הגדולים.
אהבתן את השיר? יש עוד שירים לשבת, במיוחד בשבילכן.
תגובות, שירים שאתן אוהבות ותרצו לשתף- יתקבלו בשמחה ובתודה.