'זה חלום חיי' היתה אמא שלי אומרת ועוצמת את עיניה.
חלומות חייה היו החל מלאכול שוב ספגטי בגבינה וסוכר כמו שאכלה כשהיתה ילדה, לשיר עם שושנה דמארי 'מתבלבלים בינינו, מישהו ברחוב חשב שאני שושנה', ועד לנסוע לחפש את אחותה הצעירה והאובדת של אמה, אי שם באמריקה לשם הגיעה אחרי המלחמה, ואולי לא.
ואז היתה נאנחת באנחה ובידיעה שהחלומות יישארו כאלה, חוגרת סינור ונכנסת למטבח להכין ארוחת ערב.
בבית הספר לשיווק דיגיטלי בו אני לומדת בשבועות האחרונים, אנו מקבלות מדי שבוע משימה כתיבה הקשורה בנו ובעסק שלנו. 'כתבו מכתב ללקוח החלומות שלכן' אמרה קרין, מנהלת בית הספר. 'כתבו חלום כזה שמי שישמע את החלום שלכן ,יידע שהוא חייב, פשוט חייב להגשים לכן את החלום'.
זו הייתה אחת המשימות הקשות שקיבלנו, 40 נשים הלומדות בבית הספר.
לא פשוט לומר חלום בקול רם.
מפחיד לכתוב אותו.
מרעיד לשלוח אותו לאוויר העולם.
ואם מישהו יגיד כן? מה אז?
ברשימת החלומות שלי, במקום גבוה רשום: להעביר סדנה לכתיבת בלוג בלונדון.
יש הרבה ישראליות בלונדון, נכון?
יש להן בטח על מה לכתוב ומה להגיד, נכון? אז בלוג!
Marko Pekic www.unsplash.com
וכך מצאתי את עצמי עושה שיעורי בית וכותבת את אחד החלומות הגדולים שלי ומפרסמת אותו בקבוצת הפייסבוק 'ישראלים בלונדון':
'הי ונעים מאד, שמי יעל כרמי ואני מנחת סדנאות לכתיבה אישית, כתיבה ברשת ויצירת בלוג והייתי רוצה להעביר את הסדנה הנהדרת שלי ‘בלוג משלך’ בלונדון, בפני נשים ישראליות. אני יודעת שעבור נשים החיות וגרות בחו”ל הבלוג יכול לשמש כבן משפחה נוסף, כחבר, כמשענת וכתף וייצור עבור כל אחת מקום משלה בעולם בו תוכל לשתף את החיים מחוץ לישראל וגם לתעד אותם במילים ובתמונות.
מה נדרש? לא הרבה, חדר נעים עם שולחן גדול שמסביבו אפשר לשבת ולכתוב, חיבור לפטופ למסך, והרבה נשים תאבות כתיבה.
ובמהלך סוף שבוע, 3 שעות בכל יום, אעביר לכן את כל הדברים החשובים, היפים ומעוררי הכתיבה והתשוקה למילים שאני יודעת ואוהבת.
אני כבר רואה בדמיוני את הנשים הכותבות על חייהן שם, על הגעגועים לכאן, על החיים בין שתי ארצות ואיך כל זה יתחיל לרקום מילים ואותיות ולכל אחת יהיה בלוג משלה.
אני שמה לרגע את הצניעות בצד ואומרת לך באחריות: אני מעולה במה שאני עושה, הסדנאות שלי מלאות ברגש והומור, אני חושבת עליהן ביום ובלילה ובעיקר אוהבת את הנשים שנרשמות וכותבות ונפתחות ומגלות שהן יוצרות לעצמן מקום משלהן בעולם בעזרת המילים שלהן.
כי כך קרה גם לי וקורה כל יום.
יעידו מאות הנשים שכבר למדו אצלי וממשיכות ללמוד.
הקיצער, רק תזמינו אותי, ואני על המטוס. בשבילכן.
את כל הפרטים הלוגיסטיים כבר נסגור בהמשך.
ואסיים עם הסלוגן שלי : בואי, וגם לך יהיה בלוג משלך,
יעל כרמי
הפוסט פורסם ועף לדרכו כדרכן של פוסטים ומילים כתובות שאין לדעת מה קורה להן.
בהתחלה לא קרה כלום. לייקים פה ושם, תגובה וזהו.
אפילו אמרתי לעצמי: 'מה חשבת לעצמך? איזה מין רעיון זה ,תסתפקי בסדנאות בארץ, הכל בסדר, לא תמיד צריך לקפוץ מעל לפופיק'.
ואז הגיע מייל.
וכשקראתי אותו בפעם הראשונה לא הבנתי מה אני קוראת.
וקראתי אותו בפעם השנייה וסגרתי אותו מייד.
וקראתי בפעם השלישית ואז צרחתי ככה שכל הקיבוץ שמע:
'הסדנאות שלך נשמעות מאד מעניינות
אני גרה בלונדון כבר המון שנים
אשמח לארח אצלי בבית סדנא.'
מה זה? מה קרה פה עכשיו?
קרה הקסם הזה שקורה בכל פעם שמילים יוצאות מן הלב ונכנסות אליו.
קרה הקסם הזה בו חלום מעז, איך הוא מעז לקרום עור וגידים ובשר וטיסה ומלון ושולחן ונשים כותבות.
Toa Heftiba www.unsplash.com
אנחנו בשלב הבירורים פה ושם אבל זה יקרה. ואני אעלה על מטוס ואגיע ליונייטד קינגדום ושם יקרה הקסם הנהדר שאין שני לו בו יושבות נשים מסביב לשולחן ויכתבו.
ואתם, אם יש לכם חברות ישראליות הגרות בלונדון, מוזמנים להתחיל להפיץ את הבשורה: 'בלוג משלך' מגיעה ללונדון.
השיר הזה של ויסלבה שימבורסקה, תלוי אצלי על המקרר.
לפחות פעם ביום אני נעצרת מולו וקוראת בו.
יש ימים בהם צריך ללמוד לנשום מתחת למים,
ויש ימים בהם נוחתים על הדשא ברוך
ובעיקר אני אוהבת ימים בהם אני עפה, בכוחות עצמי, כמו שצריך.
בשבח החלומות – ויסלבה שימבורסקה
אֲנִי מְצַיֶּרֶת כְּמוֹ ורמר ון דלפט אֲנִי דוֹבֶרֶת יְוָנִית רְהוּטָה וְלֹא עִם הַחַיִּים בִּלְבַד אֲנִי נוֹהֶגֶת בַּמְּכוֹנִית שמְּצַיֶּתֶת לִי אֲנִי מֻכְשרֶת אֲנִי כּוֹתֶבֶת פואמות גְּדוֹלוֹת אֲנִי שׁוֹמַעַת קוֹלוֹת לֹא פָּחוֹת מִן הַקְּדוֹשִׁים הַדְּגוּלִים הֱיִיתֶם מֻפְתָּעִים מַנְגִּינָתִי הַמְּשֻׁבַּחַת בִּפְסַנְתֵּר אֲנִי עָפָה כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ כְּלוֹמַר בְּכֹחוֹת עַצְמִי בנפלי מִן הַגַּג אֲנִי יוֹדַעַת לִנְחֹת עַל הַדֶּשֶׁא ברוך לֹא קָשֶׁה לִי לִנְשֹׁם מִתַּחַת לַמַּיִם אֵינִי מִתְלוֹנֶנֶת הִצְלַחְתִּי לְגַלּוֹת אֶת אטלנטיס
אֲנִי שמחה שֶׁלִּפְנֵי מוֹתִי תָּמִיד אֲנִי מַצְלִיחָה לְהִתְעוֹרֵר מִיָּד עִם פרוץ הַמִּלְחָמָה אֲנִי מִתְהַפֶּכֶת עַל הַצַּד הַטּוֹב יוֹתֵר אֲנִי בַּת זמני אַךְ אֵינֶנִּי חייבת לִהְיוֹת לִפְנֵי שָׁנִים אֲחָדוֹת רָאִיתִי שְׁתֵּי שְׁמָשׁוֹת וְשִׁלְשׁוֹם פִּינְגְּוִין בִּבְהִירוּת גְּמוּרָה.
ויסלבה שימבורסקה - 2.7.1923 - 1.12.2012.
הייתה משוררת פולנייה, מסאית ומתרגמת ספרות צרפתית, כלת פרס נובל לספרות לשנת 1996.
בראיון נדיר שנתנה שימבורסקה, אמרה "בתחילת דרכי האומנותית, אהבתי את האנושיות. רציתי לעשות משהו טוב למען האנושות. מהר מאוד הבנתי שזה בלתי אפשרי להציל את האנושות".
ועד שאסע ללונדון הנה תאריכים לסדנה בת 3 שעות, מרוכזת ומלאת בידע, תוכן ורגש בארץ ישרואל: 'על אהבה ואוכל ובלוג משלך'
25.2.18 - בזכרון יעקב
11.3.18 - ברמת גן
19.3.18 - בסטודיו יפהפה באמירים
כל הפרטים אצלי, מוזמנות ומוזמנים להתקשר: 052-3716176
yaelikarmi@gmail.com