יעל כרמי31 במאי 20173 דקותבין הברושים והכרםכשסיימתי את הספר 'ראי אדמה', קירבתי אותו אל ליבי, חיבקתי בשתי ידיי, ובכיתי. על הקיבוץ ירד חושך מוקדם של חורף, הורים עם ילדים עברו בחוץ...
יעל כרמי31 במאי 20172 דקותכשהזיכרון הופך לפתקיםעל פתקים לבנים, בכתב יד קטן, מחובר ולא קריא, ללא פסיקים או נקודות, כמו חרוזים או שרשרות מילים אבודות, כתבה אמא שלי דברים שונים. שטיח...
יעל כרמי14 במאי 20171 דקותאֲנִי רוֹצֶה לָמוּת לְפָנַיִךְאֲנִי רוֹצֶה לָמוּת לְפָנַיִךְ. הַאִם אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁמִּי מֵאִתָּנוּ אֲשֶׁר יֵלֵךְ לְעוֹלָמוֹ אַחֲרוֹן יִמְצָא אֶת זֶה שֶׁהָלַךְ...
יעל כרמי14 במאי 20171 דקותלתת לטקסט לנוחכשהייתי ילדה סוערת עם פה גדול בבית הספר 'אחד העם' בחדרה, אמרה המנהלת לאמא שלי שהגיעה לא פעם ולא פעמיים לשיחה: 'היא צריכה ללמוד לספור עד...