יעל כרמי7 יול 20172 דקותגּוּף שׁוֹקֵעַ בְּשֵׁנָהאני אוהבת שמיכות. את שמיכות הפיקה של הקיץ המשאירות סימנים רבועים על הפנים והכתפיים כשקמים משנת צהריים של יום שישי. את שמיכות עונת המעבר ב...
יעל כרמי2 יול 20177 דקותהביל במישור החוף- סיפור קצרטריקת הדלת העירה את יוני. חצי פנים שקועות בתוך הכרית, היד מקופלת לאחור, רגל אחת מחוץ לשמיכה. החום בחדר היה בלתי נסבל והמאוורר שהתאמץ לקרר...
יעל כרמי30 יונ 20172 דקותכְּמוֹ שֶׁמְּקַלְּפִים תַּפּוּזבתי הבכורה, מעין, אהבה תפוזים עוד כשהיתה עוברית. בכל פעם שאכלתי תפוז, הבטן שלי לא הפסיקה לזוז. וכך מצאתי את עצמי יושבת עם הבטן הגדולה ובה...
יעל כרמי23 יונ 20173 דקותבִּמְשִׁיכַת שְׂרוֹךְ אַחַתבגדים או נעליים שאני לא לובשת או נועלת, כאלה שתלויים בארון כבר יותר משנה וזזים מקולב לקולב אני מוסרת. אורזת לשקיות גדולות ותוך כדי קיפול ...
יעל כרמי21 יונ 20173 דקותלהתחיל סיפור מהאמצעאז איך מתחילים? זו שאלה שאני נשאלת הרבה פעמים. 'יש לי המון רעיונות', אמרה לי אחת מתלמידותיי, 'ואני לא יודעת איך מתחילים'. במהלך השנים שאנ...
יעל כרמי16 יונ 20172 דקותהַיַּלְדָּה שֶׁהָיִיתִי שֶׁהָיְתָה לָאִשָּׁה'אני זוכר את אמא שלך', אומר לי שלמה פלטשר 'גבוהה ורזה, היא באה לבקר את ההורים שלה.' אמא שלי. רזה וגבוהה. נסעתי לגבעתיים להעביר הרצאה בפנ...
יעל כרמי15 יונ 20173 דקותתכתבי, את שומעת? תכתבייש ספרים שאני מחבקת. ככה ממש, כמו לחבק אהוב, או ילדה, או תינוק. אני מחבקת אותם תוך כדי קריאה, וכשאני מתקרבת לסופם, אני מאטה את קצב הקרי...
יעל כרמי14 יונ 20172 דקותפשוטה כמו לחםשלום יקירותיי, מה שלומכן? בכל פינה אצלנו בקיבוץ פורח כליל החורש, ונדמה כאילו כל השמיים התכסו בצבע וורוד. זו שעת אחר הצהריים, בזמן שישנתי ...
יעל כרמי9 יונ 20173 דקותמה מעניין באורז?את השאלה הזו שאלה אותי אחת התלמידות שלי, כשנתתי תרגיל כתיבה על מתכון המעלה זיכרון וסיפור. כשבניתי את הסדנאות, ידעתי שיהיה לי שיעור על או...
יעל כרמי9 יונ 20172 דקותמְּנַהֵל הַבַּנְק אוֹהֵב סִפְרוּתהי יקירותיי, עמדנו עכשיו על אחד הדשאים הגדולים וחיכינו לנקר שיביא מזון לזוגתו הנקרית. אישי כיוון את עדשת המצלמה ותפס את הרגע. 'תראי', נק...
יעל כרמי9 יונ 20172 דקותכל העולם אצבעותכשהייתי ילדה, וההורים התלבשו יפה ויצאו וכל הדירה נשארה שלי, הסתובבתי בה כמו בעיר אחרת. המטבח שקט. רק זמזום המקרר נשמע. החדרים ריקים, אבל ...
יעל כרמי5 יונ 20172 דקותהתשוקה למיליםבדרך כלל אני זו שכותבת בסלונה. הבוקר, כתבו עלי. איילת קדמי נווה Ayelet Kedmi Navehh היא בלוגרית וחברה, והזמנתי אותה להשתתף בסדנה 'על אה...
יעל כרמי4 יונ 20171 דקותירוקה ורוויה כמו שיר בעשבאני משם, כתבה לאה גולדברג בשיר המרפרף ופורט על כל החושים. ואני - מכאן מהירוק, מהרווי, מהעמוק, מהרך, מהיער, חבוקים בעשב. אני משם. ל...
יעל כרמי2 יונ 20171 דקותעַל סִפָּהּ שֶׁל מִלָּהשלום יקירותיי, מה שלומכן? מחר, חוגג האיש שלי יומולדת 61. ילד גדול. התחלנו את החגיגות כבר בתחילת השבוע כשקניתי לו קסדה חדשה לאופניים. הידע...
יעל כרמי2 יונ 20171 דקותלתפוס קצה חוטזהו, סיימתי עם ספרות, דיווחה לי בתי הבכורה בסוף הבגרות בספרות שהיתה אז ב2011 ושלחה לי את השיר. באמצע יום עבודה, המולה, טלפונים, לקוחות, ב...
יעל כרמי1 יונ 20171 דקותתמונה מספרת סיפורהנה תרגיל. בחרו תמונה. כזו שכשאתם מתבוננים בה, הלב מתקווצ'ץ' והעיניים מתמלאות. תמונה בה אתן ילדות, נערות. בה אמא שלכן בגילכן. בה בתכן בגי...
יעל כרמי1 יונ 201713 דקותהראית כמה יופי - סיפור קצרבבוקר מוקדם, בשעה בה תנועת האישונים מתחת לריסים עדינה ואיטית, בה הגוף רפוי, לעיתים שכובה על הגב, זרועותיה מתחת לראשה, לעיתים מכווצת כעוב...
יעל כרמי1 יונ 20174 דקותלא תהיה אהבת נעוריי, לא אהיה אהובת נעוריךיש שירים, שדומה כאילו נכתבו במיוחד בשבילי, ואחרי שאני קוראת אותם, והלב נרגע וחוזר למקומו, והנשימה שנעתקה חוזרת למצב רגיל, אני מצטערת שלא ...
יעל כרמי31 מאי 20173 דקותבין הברושים והכרםכשסיימתי את הספר 'ראי אדמה', קירבתי אותו אל ליבי, חיבקתי בשתי ידיי, ובכיתי. על הקיבוץ ירד חושך מוקדם של חורף, הורים עם ילדים עברו בחוץ וא...
יעל כרמי31 מאי 20172 דקותכשהזיכרון הופך לפתקיםעל פתקים לבנים, בכתב יד קטן, מחובר ולא קריא, ללא פסיקים או נקודות, כמו חרוזים או שרשרות מילים אבודות, כתבה אמא שלי דברים שונים. שטיח כחו...