בלילה האחרון בביתנו בחדרה, גבהו הארגזים ונדמו להרים. המיטה הזוגית כבר נמסרה והתפרקה בדרך מהבית לטנדר, כך למדתי מהאיש שבא לאסוף אותה. מיטו...

זו העונה שלי. הגיעה בשבילי. לכבודה, אני פותחת מוקדם בבוקר את דלת הבית, כדי שהקרירות הזו, הנהדרת, תיכנס הביתה. בעונה הזו אני יושבת אחרי הצ...

היתה לי בבית אהבה. ואם להיות מאד מדויקת, לעמוד עירומה מול ראי גדול ולשייף את קצות העצבים, ואז להוציא בכוח, בעינויים מתוך שפתיים חשוקות את...

'לא למדת את זה בבית', זעפה אמי על אחי כשהודיע שהוא צם ביום כיפור כי אשתו צמה. והוסיפה 'לא עשיתי רע לאף אחד ואני לא צריכה לבקש סליחה, בטח ...

יש משפט אחד שאני אומרת בשיעורים שלי, והוא מרגש אותי בכל פעם מחדש: "שלושה דברים צריך אדם כדי שתיווצר בו ההנעה לכתיבה, "פצע", "סבתא" ו"מרפס...

למקרר שלנו מוצמדים מגנטים ובהן תמונות שונות. הנה אני עם חברותיי שירלי ותמר בבת המצווה של המתבגרת שתהיה השנה בת 18. הנה אני עם חברתי הטובה...

קיללתי. קיללתי בדרך הלוך ובדרך חזור. קיללתי בפקק מהקיבוץ לחיפה וקיללתי בפקק הארור של יגור בדרך חזור. 'אלוהים', ביקשתי, 'בבקשה תעשה שאהיה ...

לפני שלוש שנים הצטרפתי לנסיעה לדולומיטים באיטליה, כנהגת רכב מלווה של קבוצת רוכבי אופניים. ביום הרכיבה הראשון הם פנו ימינה, אני פניתי שמאל...

השבוע מלאו לי 53. אני מגלגלת על הלשון את הספרות: חמישים ושלוש. חמש ושלוש. כשהייתי בת 49, אמרתי במשך שנה שלמה שאני בת 50, כדי להתרגל. והנה...

בילקוט גדול בעל אבזמי פליז, בחולצת דקרון ועליה סמל בית ספר 'אחד העם' בחדרה, בצמות סוררות שסרט שיער מנסה לשוות להן מראה מסורק, בשן קדמית ח...

השבוע, לפני 5 שנים, מתה אמא שלי. אמא היתה אשה של שחור ולבן. נחרצת, חזקה, גבוהה וידעה להרעים בקולה ולדפוק על השולחן. היא אהבה אדום, אמא של...

פעם בשבוע היתה מגיעה אלינו מזל, העוזרת. עולה במאמץ את שלושת הקומות נטולות המעלית בבנין שלנו ברחוב הגיבורים בחדרה מול מגדל המים, מתיישבת ע...

אני באה ממשפחה קטנה. אמא, אבא, אחות ואח. תא משפחתי קטן. אני זוכרת את הלילה הראשון בו הביאו הוריי את אחי, גל, הביתה כשנולד. כדרכם של תינו...

בתוך הקרוסלה הגדולה של הפייסבוק, בקרקס הצבעוני רב הפנים והשמות, מתרחש לעיתים נס. מילים קמות לתחייה ונוגעות בנימי הנימים של הלב, בתוכי התו...

סבתא של עמוס עוז מתה מניקיון. גם סבתא של מאיר שלו היתה חולת ניקיון ואהבה את ה'סוויפר' שלה שנאמר במבטא רוסי כבד, כאילו היה בן משפחה וכשבגד...

'מי זאת?' שאלה אותי אמי כשהראיתי לה תמונה בה היא מצולמת. תמונה של אשה כבת 75. 'אמא', אמרתי אז ברוך וגם בתדהמה 'זו את'. השאלה ששאלה אמי בא...

את השולחן בחדר העבודה שלי, מצאנו ברחוב. גרנו אז בחדרה ויצאנו ערב אחד לטיול לילי. רחובות העיר בלילה הם אחרים. חשוך ושקט. מכונית עוברת מדי ...

לפני שלוש שנים הנחנו בתי ואני את רגל ימין על סף הכניסה לביתנו החדש בקיבוץ והתחלנו את חיינו החדשים. 'שלום, בית', אמרתי תמיד כשנכנסתי הביתה...

הייתי הילדה שקראה הכי הרבה בספרייה. הספרייה בחדרה ממוקמת במרכז העיר, ליד גן המייסדים, מול הקניון הגדול שעומד שם היום. בדרך הביתה סיימתי א...

אני אוהבת שמיכות. את שמיכות הפיקה של הקיץ המשאירות סימנים רבועים על הפנים והכתפיים כשקמים משנת צהריים של יום שישי. את שמיכות עונת המעבר ב...