מסביב לעונות השנה

גדלתי בעיר. כשהייתי ילדה בשיכון רמב"ם בחדרה, הנוף שנשקף מהמרפסת הקטנה היה הדשא הגדול שחיבר בין הבניינים, והלאה משם, היו הפרדסים שמילאו את...

מַחְסָן של כֵּלִים

נגיד שצריך היה לברוח. שהיתה מתרגשת סכנה. מלחמה. אש. נגיד שהיו נותנים לנו 10 דקות לארוז מהר רק את הדברים החשובים ביותר וללכת. לרוץ. ומאחור...

נַנִּיחַ כִּי פָּגַשתְּ בְּאִישׁ אַחֵר

בכל שבוע נאספים 8 נשים וגבר אחד בספרייה בנהלל ומאירים זיכרונות בסיפורים קטנים. 'מאירים זיכרונות' כך קראתי לסדנה שלי שנולדה בעקבות 3...

אֲנִי עָפָה כְּמוֹ שצָּרִיךְ

'זה חלום חיי' היתה אמא שלי אומרת ועוצמת את עיניה. חלומות חייה היו החל מלאכול שוב ספגטי בגבינה וסוכר כמו שאכלה כשהיתה ילדה, לשיר עם שושנה...

שלומי כשלום עמי- חיים גורי ז"ל

'שיר הרעות' מושר עכשיו ברדיו ועוד יושר היום. השיר הזה של המשורר והאיש הנפלא חיים גורי שהלך הלילה לעולמו, הוא תמציתו ובמובן מסויים ומלא...

לְהַעֲבִיר אוֹתִי עוֹד סַף

בכל חודש היתה אמא שלי מזמינה רופא הביתה. הרופא היה מגיע עם תיק הרופאים שלו, נכנס לחדר נעוריי הקטן, שם יד חמה ומנחמת על הבטן הכואבת,...

בִּתְשוּקָה לַעֲשוֹת כְּבִיסָה

'תפתח לי את הדלת, הידיים שלי מלאות כביסה', אני אומרת לאיש שלי. ערב שבת. כבר סיימנו לאכול בחדר האוכל. כבר חיטטנו בארונות למצוא 'משהו',...

כּוֹס של יַיִן לְיַד כּוֹס הַקָּקָאוֹ

כשפתחתי את דלת המקפיא ראיתי נטיפים קטנים של קרח שהצטברו. 'מי שכח לסגור את הדלת? שאגתי לחלל הבית ואיש לא ענה. זה קורה לא מעט שאני חוקרת...

הַדְּבָרִים שאֵינֶנּוּ אוֹמְרִים

יש רגעים בהם הנסיעה במכונית, כשאנחנו נוסעים לראות מפלים זורמים בגשם, פריחות בעמק, וסתם לסרט בערב שבת, הרגע בו הנוף חולף בחוץ, הישיבה זה...

לִפְנַי הַכָּאן הַגָּדוֹל

האם גם אתם צורפתם לאחת מקבוצות הזיכרונות הרבות שקמו בפייסבוק? לפני כמה שנים הוזמנתי למסיבת מחזור של בית הספר היסודי 'אחד העם' בחדרה ולא...

עַד שֶרוֹאִים לִי אֶת הַסָּמֶךְ

על השולחן בפינת האוכל היה אבא מכין נייר עטיפה, מספריים ונייר דבק. ומתוך ערימת הספרים היינו בוחרים ספר אחר ספר ועוטפים אותו. את הספרים...

זְמַן בּוֹ מִישהוּ אָהַב אוֹתָנוּ

עשר הנשים שישבו סביב השולחן בחדר ההנצחה היפה בספרייה בגדרות, חיכו שאסיים לקרוא את השיר כמו בתחילת כל שיעור שלי, כדי שיוכלו להקריא את...

שורשיי בשני נופים שונים

כשנחתנו בבודפשט, ביום ראשון, ירד שלג. פתיתים לבנים חגו סביבנו ונערמו על האדמה. ואנחנו, אנשים מארץ מדברית וחמה, צהלנו בהם כמו ילדים בארגז...

אוֹסְפִים לִי אֶת הַגֶּשם

בנותיי נולדו בחורף. הבכורה בינואר. הצעירה, 7 שנים אחריה, בפברואר. מעין, בכורתי, נולדה כשגרנו בחיפה בדירה בבניין גבוה, בקצה כביש אליו עלתה...

הוֹרֵי נְיָר מְרַשרְשים בָּרוּחַ

בתוך משולש קרטון, על המדף העליון בספרייה שלי מרוכזות תעודות שונות. תעודות סוף שנה של בנותיי מבית הספר היסודי והתיכון. תעודת התואר הראשון...

מּוּזִיקָה  שֶׁל חֲבִיתוֹת וְסָלָט

'מה אוכלים בבתים של אחרים?' שאלה בתי הצעירה כשהיתה קטנה. שעת ערב ישראלית. בחלונות הבתים ברחוב עולה אור. שעת קרקושי הסירים והמחבתות. שעת...

עוֹשָׂה פַּרְצוּפִים לַמַּרְאָה

פעם, לפני הרבה זמן, הראיתי לאמא שלי תמונה שהיא מצולמת בה. 'מי זו?' היא שאלה ואני קצת נדהמתי. 'אמא, זו את' אמרתי לה וחרדה קלה החלה לעלות...

אִשָּׁה בְּאֹפֶן פֶנוֹמֶנָלִי

'איך היא מצליחה ללכת על העקבים האלה?' אני יושבת עם חברתי בבית קפה ואשה גבוהה, בשמלת מעטפה שחורה מאד וקצרה מאד, עוברת ליד השולחן שלנו,...

קונפי אווז בילקוט

כבר רבע לשבע וצריך לקום. אמא שכחה לסגור לי בלילה את התריס ואם אני מתרוממת על המרפקים אני יכולה לראות את השכן הזקן הדתי מהבית ממול הולך...